יום אחד כאן
מתחיל לפני השמש.
גללו למטה, והשמיים מעליכם יעברו את היום כולו — מהאור הראשון מעבר לים המלח ועד הכוכבים. הצבעים לא מומצאים: הם מחושבים לזמנים האמיתיים של היום הזה, בקו הרוחב של המתחם.
זריחה ממצוק ההעתקים
יוצאים בחושך, מגיעים בדיוק כשהאור עולה מעבר לים המלח. השעה הכי קרירה של היום, וגם השקטה ביותר.
קפה בחצר
הצל עוד ארוך והאוויר עוד נושם. זו השעה שבה אנשים מבינים כמה שקט יש כאן.
נחל פרת
מים זורמים כל השנה. יוצאים מוקדם וחוזרים לפני שהשמש נכנסת לעניינים.
חוזרים למים
שכשוכית בחצר או ג׳קוזי. בקיץ זו לא פשרה — זו הסיבה שהן שם.
מנוחת צהריים
בקיץ את השעות החמות מעבירים בפנים או במים — מזגן, ספר, שכשוכית. ואז מגיע הערב.
מנגל במטבח החוץ
הצללים מתארכים. אפשר להזמין מהצרכניתא ולא לצאת מהשער בכלל.
ארוחה בחוץ
בקיץ הערב הוא החלק הטוב של היום. חם מספיק לשבת בחוץ עד מאוחר, על שולחן שדקל בנה במפעל שלו.
כוכבים
מתרחקים מאורות המתחם, נותנים לעיניים עשרים דקות, והשמיים נפתחים. בלילות ללא ירח רואים את שביל החלב בעין.